בתוספת מאמר על חג הצלב ב 7 במאי
הקדמה
סיבה כפולה יש לניוזלטר זה העוסק בנושא 'חג הצלב':
א. התרגום הראשון של ניוזלטר שלי לערבית! (המתרגם: עזיז בנא, הנושא: חג הצלב של ספטמבר)
ב. חודש מאי הבא עלינו לטובה, ובו חג צלב נוסף...
בזכות המתרגם עזיז בנא, מנהל התיכון הבפטיסיטי בנצרת ומורה דרך, מצאתי את עצמי קוראת שוב בערבית, מנסה לזהות מילים, צורות ופעלים. לאן נעלמו שנות הלימוד בבית הספר ובאוניברסיטה?? די מתסכל להזכר כמה מאמץ השקעתי ומה דלה התוצאה, ובכל זאת, אולי עכשיו אחזור אל לימוד שפה זאת, שכל כך דומה לשפה שלי.
מאחר והמתרגם התחיל עם מאמר בנושא חג הצלב (عيد الصليب), מיד קפצו בזכרוני השמות של
ואדי סאליב (وادي الصليب) ושל הקצין סאליבא סאליבא.
יש החושבים מיידית על השכונה 'ואדי סאליב' בחיפה, שידעה תלאות ב 1948 ושוב ב 1959, ואשר לפי ויקיפדיה נקראת "על שם צלב גדול שהיה חקוק על סלע באחת המערות במעלה הוואדי".
אבל אני חושבת דווקא על מקום אחר, שלא הייתי בו וגם לא אהיה בו לצערי - ואדי סאליב בלבנון!
'ואדי סאליב' הוא ה'ואדי של הצלב' בעמק הקדושים (הנוצריים) בצפון לבנון והוא 'מככב' בהרצאותי על הנוצרים בלבנון. בהרצאות אלה אני מראה תמונות וסרטים של אזור זה, המדהים ביופיו. לפני מאות שנים עלו חסידי הצלב להרים ולמדרונות שמעל הואדי, בחפשם אחר מקלט בטוח, וכאן התגוררו במערות ובמנזרים. לא פלא שהואדי הגדול בעמק הקדושים נקרא 'ואדי סאליב'.
אותם הנזירים היו לקדושים בעיני האוכלוסיה (המרונית, אבל גם ליתר העדות), ומשכו אליהם צליינות ותיירות מלבנון ומכל העולם.
בכתבה של CNN על "הנזיר האחרון" רואים כיצד מטיילים מפירים את השקט הנזירי שלו...
ומיהו סאליבא סאליבא?
קודם משהו לגבי השם סאליבא: השם הינו הצורה הארמית של סאליב/ צלב, ואולי מקורו באותן קהילות נוצריות אשר דיברו והתפללו בארמית. זהו גם שם פרטי וגם שם משפחה, הנפוץ למדי בקרב הנוצרים האורתודוכסים, היוונים -קתולים והמרונים.
סאליבא השוטר, היה קצין התיאום של משטרת ישראל לעדות הנוצריות בירושלים משך שנים רבות מאוד. עד היום, שנים לאחר שיצא לפנסיה, עודני מקבלת מסאליבא ברכות 'שנה טובה' ו'חג שמח'. הוא, אגב, כותב את שמו בצ' – בגלל המילה 'צלב', אלא שאני עשיתי לצורך הכתבה האחדה עם הכיתוב 'סאליב'.
אז עכשיו, לכבוד התרגום לערבית של הכתבה על חג הצלב, העליתי על כתב חומר נוסף, על חג צלב נוסף... חג הצלב של חודש מאי, שיחול בעוד ימים ספורים בכנסיית הקבר.
אם המתרגם החרוץ יחזיק מעמד, אבקש ממנו גם לתרגם גם את החלק הזה, הפרק השני של פרשת חגי הצלב של ירושלים.
החגים של חודש מאי
חודש מאי בפתח. זה מבטיח לנו לפחות שלושה חגים צבעוניים ומיוחדים!
1. ביום האחרון של החודש, 31 למאי, יחול חג הפנטקוסט, המתייחד בזכות נדירה של העדות הנוצריות לערוך תהלוכה וטקס בחדר הסעודה האחרונה בהר ציון. ב 31 למאי זה יהיה מועד החג לפי הלוח של הקתולים. זכות לנוצרים (לא בדיוק סטטוס קוו, אבל זכות שמעניק הריבון) לחוג במבנה ששייך פורמלית למשרד הפנים של מדינת ישראל.
2. חג העלייה לשמיים יחול בעבור הקתולים ב- 21 לחודש מאי (ואילו האורתודוכסים יחוגו את החג ב- 28 למאי) ומן הראוי שאקדיש לו ניוזלטר מיוחד. בכל אופן, הייחוד של חג העלייה בירושלים, הוא המיקום המיוחד בהר הזיתים, והזכות הנדירה לערוך טקסים במתחם ששייך מזה מאות שנים – למוסלמים!
במקום בו עלה ישוע לשמיים, בין שרידי הכנסיות הקדומות ועל פי הסטטוס קוו, עורכות העדות הנוצריות ליטורגיה פעם בשנה. הסטטוס קוו בכנסיית העלייה לשמיים - מאפשר את קיומם של הטקסים הנוצריים, במרחב השייך למוסלמים.
3. החג הנוסף של חודש מאי גם הוא ייחודי, אבל בנסיבות אחרות... זהו חג מציאת הצלב הקתולי, שיחול ביום רביעי הבא, 7 לחודש מאי 2020. זהו חג מיוחד לקתולים בכנסיית הקבר, עם זכות נדירה לשימוש בקפלת מציאת הצלב. הסטטוס קוו של כנסיית הקבר מאפשר לקתולים זכויות שאינן מותרות ביתר השנה, ואינן מותרות לעדות האחרות השוכנות באותה הכנסייה...
מימין תהלוכת הפרנציסקנים בכנסייה ביום החג ושמאל תהלוכת הפרנציסקנים אל כנסיית הקבר ביום החג
זכויות מיוחדות בכנסיית הקבר
כל נוצרי בעולם אמור לדעת שחג הצלב הוא חג הנחגג באמצע ספטמבר. כך היה החל מהמאה הרביעית, וכבר כתבתי ניוזלטר בנושא לפני שנתיים. באותו מאמר הסברתי את מקורותיו, את משמעותו ואת הערצתו של הצלב בנצרות. אלא שבאותו מאמר לא רציתי לבלבל את הקוראים, ולכן לא ציינתי את קיומו של חג הצלב הנוסף שחוגגים הקתולים בחודש מאי.
אבל הפעם לא אוותר... שכן חגיגות הצלב בכנסיית הקבר הן גם זכות נדירה וגם חגיגה כל כך אסטתית, עד שאסור להזניח את ההזדמנות.
ביום שלישי הקרוב, על פי הזכויות הייחודיות– יערכו הקתולים תפילת ערבית מיוחדת בקפלת הלנה בכנסיית הקבר. למחרת יערכו מיסה ותהלוכה חגיגית לקפלת הלנה, ואח"כ יעלו ממנה בתהלוכה, להקפות סביב הקבר הקדוש ויסיימו בקפלה הלטינית של התגלות ישוע למרים אמו.
מה הן הזכויות המיוחדות לחג זה? -
בראש ובראשונה הזכות הנדירה לקשט את קירות המחצבה שהפכה עם השנים לקריפטה של כנסיית הקבר, ומהתקופה הצלבנית להיות 'קפלת הלנה', או 'קפלת מציאת הצלב'.
בכל ימות השנה, גם כאשר יורדים כהני הדת בני העדות השונות להקטיר קטורת או להתפלל במקום, עומדים קירות האבן החשופים בעירומם. אלו קירות של מחצבת אבן מימי הבית הראשון. הקירות המספרים את סיפורה הגאולוגי וההיסטורי של ירושלים, זוכים פעם אחת בשנה לראות כיצד הקריפטה "לובשת חג"!
בדים אדומים, רקומים בחוטי זהב נתלים על ווים ממרומי האפסיס והקירות, וגולשים עד למטה. המזבח הלבן מכוסה במפה וחפצי ליטורגיה ושטיחים נפרשים על רצפת המחצבה...
כאשר יורדת הפמליה של הקוסטוס (ראש המסדר הפרנציסקני בארץ הקודש ושומר המקומות הקדושים מטעם הכנסייה הקתולית), הכוללת עשרות כהני דת ונזירים, גלימותיהם הופכות את המקום לחגיגה באדום ובזהוב.
העוגב, מזמורי החג והאווירה החגיגית הופכים את הטקס לאחד היפים ביותר בכנסייה. השיא הוא כמובן הובלתו של הצלב הקדוש, או ליתר דיוק התהלוכה של רליקוואריום בצורת צלב, ובו כפיס מהצלב האמיתי.
מה אירע בירושלים בחודש מאי שנת 351 לספירה
אז מה קורה פה? מתי נמצא הצלב הקדוש? בספטמבר או במאי??
בספרים שונים תמצאו הסברים שונים, ובעיקר בלבול גדול! פעמים כתוב שהלנה מצאה את הצלב בראשית חודש מאי ופעמים כתוב שזה קרה באמצע ספטמבר... מה נכון?
מסורות ליטורגיות (כלומר נוסחי תפילה ופולחן) שונות התקיימו במקביל במהלך האלף הראשון לספירה. אחת המסורות הקדומות במערב, הנקראת 'המסורת הליטורגית הגליקנית' ('גליה' במערב אירופה), החזיקה במנהג של קיום חג הצלב - בראשית מאי.
במאה ה -7, הצטרף למסורת הגליקנית- גם החג של ספטמבר, וכך נחגגו שני חגי צלב בשנה. למרות שמקורו של חג הצלב במאי הוא בנסיבות היסטוריות שונות (ועל כך בהמשך), נוצר בלבול לגבי מהות החגים, וסופו שהחג במאי הפך לחג "מציאת הצלב" Invention of the Holy Cross ואילו החג של ספטמבר זכה לכינוי "חג רוממות הצלב" - Exaltation of the Holy Cross.
על פשר הסיבה לבחירה בספטמבר כתאריך לחג הצלב – כתבתי בניוזלטר לפני שנתיים, שם הצבעתי על הזיקה הנוצרית לחגי תשרי היהודיים.
אך מה לגבי המסורת של התאריך במאי?
לפנינו מסורת קדומה מאוד הקשורה לעיר ירושלים. במכתב ששלח קירילוס, בישוף ירושלים, לקיסר קונסטנטיוס השני, בנו של קונסטנטינוס הגדול, תיאר כיצד חזה, יחד עם בני עירו,
בצלב פלאי שזהר מעל שמי ירושלים בתאריך 7 למאי, בשנת 351 לספירה!
זוהר הצלב השתרע מעל כנסיית הקבר ונמתח עד מעל להר הזיתים... החזיון רמז על העתיד להתרחש בעיר באחרית הימים, עת יופיע הצלב לבשר על בואו השני של ישוע.
בעקבות אותו האירוע, התנצרו המונים בירושלים, ועל כן נקבע יום זה כיום חג המיוחד לכנסיית ירושלים, אשר תהילתו ופרסומו הגיעו למערב אירופה והשפיעו על המסורת הגליקנית.
חגי הצלב בכנסיות האורתודוכסית והקתולית
עד ימינו, ממשיכות הכנסיות המזרחיות לאזכר את אותו אירוע בליטורגיה ובלוח החגים, גם אם באופן צנוע ביחס לחג הצלב של ספטמבר. באתר של הפטריארכיה האורתודוכסית של ירושלים, מופיעה רשימה של "החגים הגדולים" (חג הצלב של ספטמבר, חגי המולד וחגי פסחא), ובנוסף, מצויין רק עוד חג אחד שאינו חג גדול: חג הצלב של חודש מאי.
7th of May on the appearance in the sky of the sign of the Holy Cross (minor feast)
ומה עושים הקתולים?
בשנת 1960, ניסה האפיפיור יוחנן ה- 23 'לעשות סדר' בחגים וגם להפחית במספריהם... ועל כן הכריז על הצמדת שני החגים כך שיוותר רק החג בספטמבר (ובכך ייתר את החג של ראשית מאי). למרות זאת, יש פה ושם קהילות קתוליות שממשיכות לציין את החג במאי אך במיוחד שומרת על מסורת זו הכנסייה הקתולית בירושלים.
אם יש לה כבר זכויות היסטוריות המעוגנות בסטטוס קוו– אז למה לוותר עליהן?!
מיסה במזבח קפלת מציאת הצלב הערצת הצלב בתוך הקבר הקדוש
ומה ישירו הקתולים השבוע בכנסיית הקבר, במהלך חג הצלב?
בין היתר, ישירו את ההמנון המוקדש לצלב- Vexilla regis prodeunt– שחיבר וננטיוס פורטונטוס במאה השישית, ונחשב אחד משיאיה של השירה הליטורגית הכנסייתית.
אתם מוזמנים לחפש ביצועים שונים. כשחיפשתי ביצוע כלשהו, לא הופתעתי למצוא שדווקא מזמור זה נבחר, כדי ללוות את ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס בכנסיית הקבר בשנת 2014.
תודה רבה על המאמר המשכיל כתמיד. רק הערה קטנה: איש המשטרה שכותב את שמו בצ', אני מניח שעושה זאת לא בגלל המילה 'צלב' בעברית, אלא משום שהמילה 'צלב' בערבית, صليب, נכתבת עם האות ص שהמקבילה שלה בעברית היא האות צ'. באקדמיה ובמוסדות נוספים שמקפידים על תעתיק מדויק, מתעתקים את ص כ-צ', שהגייתה המקורית בעברית הייתה דומה לערבית (כמו הגיית יהודים מבוגרים ממוצא תימני או מזרחי אחר). את ההגייה המודרנית של האות צ' קיבלה העברית המודרנית בהשפעת שפות אירופאיות כמו רוסית וגרמנית.
תודה יסכה, תמיד כיף לקרוא את כתבותייך ומהן להחכים (גם אם לא מבטיחות לנו הצלחה בבחינות לכמורה...).