הצלב ויום הכיפורים: האם במקרה מציינת הכנסייה את חג הצלב בְּתִשְׁרֵי, או שֶׁמָּא יש לכך הסבר תאולוגי?

לקראת חג הצלב בכנסיות המזרחיות ולקראת חגי תשרי אני מפרסמת כאן מאמר המציע קשר בין החגים

א. הצלב מי המציא את האייקון הזה? שני קוים בלבד. קו אנכי וקו אופקי מצטלבים - וזהו. ועכשיו שני מליארד אנשים בעולם יכולים לצייר/ לשרטט/ לסמן את הזהות שלהם בלי לחשוש שהסימן אינו מובן או נראה כשרבוט.

כסימן כה בסיסי ו'פרימיטיבי', הצלב היה בשימוש בתקופות קדומות ובתרבויות רבות. הוא היה קיים בתרבות הוודית ביבשת ההודית, אצל אנדיאנים באמריקה, במצרים העתיקה והרשימה ארוכה. אך בכל הקשריו הרבים והשונים – היה סמל זה ללא נרטיב וללא תאולוגיה. למשל כאשר השתמשו בצלב כסמל לשמש, היה זה סימן ולא נָרָטִיב. הוא שימש דתית ופולחנית בתרבויות עתיקות, אך ללא תאולוגיה.

עם בואה של הנצרות, הצלב בִּשֵּׂר נָרָטִיב- הכולל את מִשְׁפָּטוֹ, סִבְלוֹ וּמוֹתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ, ותאולוגיה -של קָרְבַּן כַּפָּרָה. מקובל לומר שהצלב הפך לאייקון באמנות הנוצרית רק לאחר התנצרות האימפריה במאה ה-4 ושקדמו לו סמלים אחרים כגון הכריסטוגרמה כי-רוֹ XP , הדג והעוגן. יחד עם זאת, כבר במאה השניה אנו קוראים על מאמיני ישוע המתווים את סימן הצלב על מצחם ועל מאמינים הנקראים בפי שונאיהם בלעג- crucis religiosi , כלומר 'מעריצי הצלב' (טרטוליאנוס, מאות 2 – 3).

חיזוק לכך נמצא בּחֲרִיטָה נְדִירָה מִסּוּגָהּ, על קיר בגבעת הפלטין ברומא. החריטה מתארת באופן לעגני כיצד מעריץ, אחד בשם אלכסמנוס, את הַצָּלוּב. התמונה אינה מחמיאה לצלוב אלא בזה לו: אלכסמנוס מוצג כמתפלל אל חמור צָּלוּב! אלכסמנוס המסכן עבר 'שיימינג' מחבריו ליחידה על כך שמלכתחילה האמין באל צָּלוּב.

קיר עם חקיקה של צלבים בכנסיית הקבר. גרפיטי ברומא מהמאות 2-3 עם הכיתוב "אלכסמנוס מעריץ את אלוהיו".

---

ב. הצלב 'מאפילה לאור גדול'

ייתכן שעתה אלכסמנוס מחייך (אם זכה ויושב בגן הצדיקים בשמיים) שהרי פירושו של הצלב כיום, הוא- נצחון וגאולה. עבור שני מליארד איש בעולם הצלב מזוהה באופן ישיר וחד משמעי עם המשיח. אגב, באנגלית המילה לצלב היא CROSS ומקורה בלטינית CRUX/CRUCEM.

נא לא לבלבל את מקור המילה CROSS עם המילה CHRIST - אין שום קשר אטימולוגי!

האות C והאות - CH הן אותיות שונות בתכלית.

כמושג חיובי, הפך הצלב אפילו לשם פרטי לבני אדם:

ביוונית – STAVROS, בארמנית – חאצ', בארמית – סליבא. בכנסיית הקבר היו משלמים על מנת להנציח את שם הצליין בדמות סמל של צלב קטן על הקיר.

אז איך קרה שהצלב הפך לסמל של הנצרות? מסורת מוכרת ואהובה על הנוצרים היא סיפור החלום של קונסטנטינוס, אשר חלם בלילה לפני קרב מכריע מול יריבו, הקיסר מקסנטיוס. בלילה לפני הקרב על הגשר הֲמִלְוִי (גשר מעל נהר הטיבר ברומא) בשנת 312 לספירה, ראה הקיסר בחלומו צלב בשמיים עם המילים "בסימן זה תנצח"!

אוסביוס כתב זאת ביוונית: "en toútōi níka" ותורגם ללטינית: In Hoc Signo vinces.

פרט מתוך ציור הקיר הענק של רפאל בותיקן. בפס העליון מופיעות המילים היווניות באותיות לטיניות: בזה הסימן תנצח!

הקרב על הגשר המילוי - ציור מתקופת הרנסאנס בארמון הותיקן. שימו לב שהצלבים מצויים במרכז התמונה. הקיסר הפגני מקסנטיוס טובע בטיבר, בדומה לפרעה בים סוף. מקור הצילום Giulio Romano - ויקיפדיה.

בעקבות נצחונו המזהיר של קונסטנטינוס בקרב ובכלל, הובן הצלב כמפתח לנצחון (= "בסימן זה תנצח"!) ולימים הפכו התחיליות של המילים הנ"ל - I H S - לסמל נוצרי חשוב. (האותיות מוכרות גם כקיצור שמו של ישוע (IHS= IESUS) ועל כן מצוי בלוגו של הישועים).

בתוך זמן קצר אחרי השתלטותו של קונסטנטינוס על רומא, הפך הצלב לסמל הנוצרי הנפוץ ביותר והחשוב ביותר.

מבחינה אומנותית ה- CROSS התפתח ל CRUCIFIX (צלב עם דמות ישוע הממוסמרת אל הקורות), וה-CRUCIFIX המינימליסטי (ישוע מופיע כצלוב סכמטי ללא הבעת רגש) הפך באלף השני ל-CRUCIFIX עם צלוב אנושי וסובל. אך מאחר והסבל והמוות אינם סוף פסוק בסיפורו של ישוע, נשאר הצלב כסמל לנצחון.

שנהב, מאה -5: צלב עם ישוע "סכמטי" לעומת ישוע המעונה על צלב במזבח איזנהיים, מאה-16

---

ג. חג מציאת הצלב צמוד לתאריך בו נחנכה כנסיית הקבר

ראוי היה לנצרות להקדיש יום בלוח השנה לסימן הצלב, ואני הייתי מהמרת שיהה זה יום הנצחון של קונסטנטינוס בקרב על הגשר הֲמִלְוִי – אך לא כך (לא התייעצו איתי...)

במאה ה-4 קבעה הכנסייה לחוג את הצלב ב 14 בספטמבר משתי סיבות שונות: מציאת הצלב, וחנוכת כנסיית הקבר. אצטט מתוך יומנה של עולת הרגל אגריה (381 – 383 לספירה, בתרגום אורה לימור):

1. "ועל כן נקבע, שהיום שבו הוקדשו לראשונה הכנסיות הקדושות הללו (היינו, מבנה הקבר ומבנה הבזיליקה הסמוכה לו) יהיה ביום שנמצא בו צלב האדון".

כלומר ב 14.9 שנת 335, נחנך מתחם כנסיית הקבר משום ששנים קודם, בתאריך ה 14.9 נמצא הצלב המקורי.

חישוב זריז: החודש תחגוג כנסיית הקבר 1686 שנים לחנוכתה, ו- 1695 שנים למציאת הצלב!

2. אגריה מוסיפה פרט מרתק:

"וזאת נמצא בכתבי הקודש, שיום החנוכה (של כנסיית הקבר) הוא היום אשר בו שלמה הקדוש, בעת שהושלם בית האלוהים אשר בנה, עמד לפני המזבח והתפלל ככתוב בספר דברי הימים. (דה"ב , ז:ח)

כלומר: תאריך חנוכת מקדש שלמה זהה לתאריך חנוכת כנסיית הקבר שזהה לתאריך מציאת הצלב האמיתי.

איך קשור מקדש שלמה לצלב של ישוע ולחנוכת כנסיית הקבר?

לא אחזור באריכות על ההסברים שהשמעתי בתכנית "הארץ הייתה תוהו ובוהו", אתם מוזמנים לצפות בלינק הבא פרק 10.

תקציר העניין הוא תאולוגית הצלב כתחליף לשעיר לעזאזל: מקדש שלמה נחנך בחודש תשרי, בו יש למקדש תפקיד מרכזי: קרבן יום הכיפורים היוצא מהמקדש אל מותו מחוץ לעיר כדי לנקות את העם מחטאיו.

מרכיבי המשוואה הם:

1. קָרְבַּן שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל מְנַקֶּה את העם מחטאיו =

קרבן ישוע מנקה את האנושות מחטאיה

2. שִׁלּוּחַ השָׂעִיר מירושלים למותו במדבר =

ישוע מוּצָא אל מחוץ לעיר למות בגולגותא

3. מקדש שלמה = כנסיית הקבר (המקדש החדש)

4. המלך שלמה = הקיסר קונסטנטינוס

הכנסייה המירה את חג הפסח בפסחא,

את שבועות בפנטקוסט

ואת חגי תשרי, יום כיפור וסוכות, בחג הצלב וחנוכת הכנסייה.

השעיר לעזאזל , צייר: וויליאם הולמן האנט . 'אגנוס דאי', צייר: זורברן (שתי התמונות לקוחות מויקיפדיה)

כנסיית הקבר (צילום: האב פטרוס) ובית המקדש (ציור: מכון המקדש) - נחנכו באותו חודש

---

ד. חג מציאת הצלב או חג תהילת הצלב? -תלוי את מי שואלים!

בנסיבות משונות של ההיסטוריה, נהגו לחגוג את חג מציאת הצלב באירופה דווקא ב-7 בחודש מאי! וכך גם בכנסיית הקבר, נקרא בימינו החג של חודש מאי: חג מציאת הצלב.

באנגלית : The Feast of the Invention of the Holy Cross in Jerusalem ובלטינית (כפי שמופיע במדריך הליטורגי שמדפיסים הפרנציסקנים מדי שנה): Inventionis S. Crucis.

אז כמה פעמים מצאו את הצלב?

האפיפיורים של המאה העשרים ניסו לעשות דילול של חגים 'כפולים', וביטלו את חג מציאת הצלב שהיה נהוג בעולם הקתולי בחודש מאי. אלא שמה שנכון לכל העולם, אינו נכון לכנסיית הקבר... בירושלים, במקום בו נמצא הצלב, לא יכלו לדלג על הזכות לחגוג לצלב. להחלטה היה חיזוק נוסף: מסורת ביזנטית מוקדמת, מתארת נס שקרה בירושלים בשנת 451 - צלב זוהר הופיע בשמיים, מעל הר הזיתים, נראה להמונים וגרם להתנצרותם של רבים.

לסיכום, הנה חגי הצלב הקתוליים בכנסיית הקבר:

1. חג 'מציאת הצלב' בירושלים, ב-7 במאי

2. חג 'תהילת הצלב', בירושלים וביתר העולם, ב-14 לספטמבר

חג תהילת הצלב נקרא בלטינית: In Exaltatione S. Crucis

ובאנגלית: The Exaltation of the Holy Cross.

למזלם של הקתולים, האורתודוכסים החוגגים בירושלים (ברציפות מאז המאה ה-4) את ה- 14 לספטמבר, משתמשים בלוח שונה מזה הנהוג אצל הקתולים. לפי הלוח היוליאני, ה-14 בספטמבר הופך ל-27 לספטמבר (בלוח בגרגוריאני) ולפיכך נשארת כנסיית הקבר "פנויה" לקתולים.

בניגוד לחג הקתולי של מאי, הטקס אינו מתרחש במערת מציאת הצלב אלא בגולגותא. בפועל זה אומר שקהל מצומצם מאד יכול להיות נוכח במיסה.

סמינר שנתי על חג הצלב וזיקתו ליום הכיפורים

כאמור, ישנם מספר חגים במהלך השנה המוקדשים לצלב (לכנסייה הארמנית יש חמישה ימים המוקדשים לצלב!). בכנסיית הקבר זוכה הצלב לליטורגיה בשלוש שפות, בתאריכים שונים ובדגשים שונים. המרתק בפרשה זו, היא הקירבה התאולוגית והקירבה הקלנדרית בין חגי תשרי לחג הצלב בכנסיית הקבר. גם השנה יתקיים סמינר שלי בנושא זה בעיר העתיקה תוך כדי צפייה בטקסים, ומאחר שהמקומות אזלו, תרשמו ביומן ותתכוננו לשנה הבאה.