מי יודע מתי "שבת הגדול"??
בכל ימי השישי, אנו שרים "היום יום שישי, מחר שבת מחר שבת – שבת קודש" (ובקיבוצים היו שרים: מחר שבת - שבת מנוחה...), אבל השבוע חלפה לה שבת מיוחדת, הזוכה לכנוי "שבת הגדול". בקהילות רבות נהוג לקרוא חלק מההגדה, מתחילתה ועד לקטע המסתיים "לכפר על כל עוונותינו."
אני מתבלבלת מרוב הדמיון:
• הנוצרים קוראים בשם 'שבת הגדול' ליום השבת שחל לפני יום א' של התחייה (חג הפסחא!). אנחנו קוראים בשם 'שבת הגדול' ליום השבת שלפני הפסח!
• הנוצרים מפרשים את אירועי הפסחא (הצליבה והתחייה) מהפרספקטיבה של כפרת עוונות. אנחנו כוללים בטקסט של ערב פסח את המילים: "לכפר על כל עוונותינו".
• הנוצרים רואים את תחייתו של ישוע כ "יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" כי ישוע הוא הגואל המגשים גאולתו במותו ובתחייתו. אנחנו קוראים הפטרה ליום השבת הגדול הלקוחה מפרק ג בנבואת מלאכי, ומסתיימת בבשורת הגאולה העתידית: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא". ועוד היד נטויה...
קרבן פסח או קרבן כפרה, מיהו "השה האמיתי"?
בהרצאה שהעברתי בעבר במסגרת ההרצאות של יד יצחק בן צבי, הדגשתי את הקשר בין תורת הקרבנות המקראית לפרשנות הנוצרית למותו של ישוע כקרבן פסח + קרבן כפרה.
באחת השקופיות, הסתירה לצערי תמונת השעיר לעזאזל חלק מהטקסט החשוב שהתחלתי ללמד: המזמור הנוצרי החשוב של אמברוזיוס הגדול, אב הכנסייה מהמאה החמישית. אני מבקשת לתקן את החסר ולהביא בפניכם את אותו חלק של המזמור. תוך הקריאה של המילים מתוך שיר השבח לחג הפסחא (בלטינית: EXULTET), שימו לב לביטויים: שה, דם, מזוזות, עמוד האש, יציאת מצריים...
כוהן :
אמת ונכון וישר להלל, בכל מאוד ליבנו ורוחנו, ולשבח בקול רינה את האל הנסתר, האב הכול יכול, ואת בנו-יחידו, אדוננו ישו המשיח. פדה פדה תחתינו את חוב אדם לאב חי-עולמים, ובחסדו מחק השה ההוא האמיתי, אשר בדמו מתקדשות מזוזות המאמינים. זה הלילה בו הוצאת מקדם את אבותינו בני ישראל ממצרים והולכתם ביבשה בתוך ים-סוף. זה הלילה בו גבר עמוד האש על חשכת החטא. זה הלילה המבדיל את המאמינים במשיח בתבל כולה מחטאות העולם ומחשכת עוון, מחזירם אל החסד ומדבקם בקדושה. זה הלילה בו ניתק המשיח כבלי מוות, וכמנצח עלה מן השאול. מה בצע בלדתנו, אלמלא זכינו לישועה! בפלאי רחמיך נטית אלינו. אין ערוך לאהבת חסדך! לפדות את עבדך מסרת את בנך!
כפי שנהוג לאמר בקריצת עיין: "מבולבלים? גם אנחנו"... זאת בעיקר משום שלצד המילים הנ"ל יש במזמור ה EXULTET לקסיקון מילים שאינו בולט מאד אצלנו, בוודאי שלא בהקשר של פסח: חטא קדמון, חטאות העולם, חשכת עוון...
תודתי לדנצ'ו ארנון -ראש ירוק בעבור התמונות והמצגות הנהדרות
כדי לעשות סדר בבלגן, וכדי ללוות את חגיגות השבוע הקדוש של הנוצרים שהתקיימו למרות הסגרים בשנות הקורונה (איך הן התקימו בכלל?) תוך הסברים, קיימתי עם מירב שטיין - חלון להר ציון וחנה בנדקובסקי - מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים -JCJCR שידורים מיוחדים:
הנזיר הפרנציסקני- האב אלברטו פרי ואנוכי, מסבירים תוך צפייה בטקסי השבוע הקדוש לפי המסורת הקתולית (כולל שבת הגדול) ומשוחחים על השינויים והאילוצים שמכתיבים את התנהלות הכנסיות בשנת קורונה.
Comments